Israel Nature Photography by Ary

איך לצלם את שביל החלב

חודש יוני ואיתו העונה הטובה ביותר (בחצי הכדור הצפוני לפחות) בשביל לראות את שביל החלב וכמובן לצלם אותה.

קודם כל, כמובן שצריך להתכונן לטיול צילום שביל החלב כמו כל טיול צילום בטבע. אבל יש גם כמה דברים ספציפים שצריך לקחת בחשבון כדי להצליח לצלם את הגלקסיה שלנו..

הנה כל מה שצריך לדעת ולעשות כדי לחזור הביתה עם מלא תמונות מרשימות בכרטיס הזיכרון שלכם.

1- המקום הנכון

ראשית, בחירת המיקום היא קריטית. הבעיה העיקרית עבור סוג זה של תמונות היא זיהום אור בלילה. אתם יכולים לשכוח מלצלם מהמרפסת שלכם בירושלים, תל אביב או באר שבע … למעשה אפילו מכפר קטן עם תאורה עירונית מאוד קשה לצלם תמונות טובות של שביל החלב.
בתוך או ליד עיר עם תאורת רחוב לילית רוב הכוכבים בתמונות יטבעו בתוך מאגמה כתומה. למעשה צריך להיות ממש רחוק מפעילות אדם כדי ליהנות מתנאים טובים לצילום של הכוכבים ושביל החלב.
יש בכל זאת צלמים שמצליחים לעשות את זה, אבל זה דורש עבודת פיתוח תמונות ארוכה במחשב.

קרוב מידי לערים, וצבע כתום יצבע את כל המשטחים בהירים (כאן סלעים בצד ימין). בנוסף לכך האור שמסביב גורם לחשיפה יתרה כשמשתמשים בהגדרות הנדרשות כדי לצלם את הכוכבים.

קרוב מידי לערים, וצבע כתום יצבע את כל המשטחים בהירים (כאן סלעים בצד ימין). בנוסף לכך האור שמסביב גורם לחשיפה יתרה כשמשתמשים בהגדרות הנדרשות כדי לצלם את הכוכבים.

כדי לבחור מקום בלי זיהום אור, אני משתמש במפות הזמינות באתר www.lightpollutionmap.info. , איתן אפשר לזהות בקלות ובאופן מדויק את האזורים המתאימים לצילומי לילה.

light pollution map israel

מפת זיהום האור של ישראל מראה באופן ברור שיש רק אזורים מסוימים בנגב ובגולן בלי זיהום אור שנותנים תנאים אופטימליים לצילום כוכבים ושביל החלב.

קחו בחשבון שעיר, אפילו רחוקה בכמה קילומטרים מהמקום שבחרתם, גורמת לזיהום אור ועשויה לצבוע את האופק בצבעי כתום וצהוב.

יתרון נוסף למקומות רחוקים מהערים: בדרך כלל הם גם אלה עם זיהום האוויר הנמוך ביותר ולכן בעלי התנאים הטובים ביותר כדי לראות ולצלם את הכוכבים.

אבל בחירת אזור הצילום לא מספיק כדי לצלם תמונות מעניינות. צריך גם למצוא משהו מעניין בתמונה: סלעים בצורה מסוימת, עצים, מבנים נטושים … כל מה שאתם רוצים כדי למנוע צילום תמונה עם רקע שחור בלבד והמון נקודות לבנות קטנות. לדעתי אלו האלמנטים "הארציים" שנותנים משמעות לתמונה ומספרים סיפור.

אל תהססו גם להוסיף בתמונות שלכם קצת lightpainting (ציורי אור(  כדי להאיר כמה אלמנטים ספציפיים עם מנורה בשביל להפוך אותם ליותר גלויים בתמונה. אפשר גם להשתמש באנשים, מכוניות, אוהל מואר מבפנים… דמיונכם הוא הגבול !
סוג כזה של מקום מן הסתם חייב להיות מזוהה מראש, בחושך מוחלט קשה למצוא…

rainbow at night

2- הרגע הנכון

אחרי שמצאתם את המקום הנכון, ברור שצריך להגיע לשם בזמן הנכון.
ראשית כדאי לבחור בלילה בהיר ללא עננים. למעט כמובן אם אתה רוצה לצלם צילום של לילה מעונן כדי לתת אווירה מסוימת … אבל רוב הסיכויים שזה יהיה גם בלי כוכבים או שביל החלב.

שנית, עדיף לצלם את התמונות האלו במהלך לילה בלי ירח. ירח גדול מדי, גם אם הוא לא מלא, גורם לזיהום אור חזק ומסתיר חלק גדול מהכוכבים. אני משתמש באתר אינטרנט timeanddate.com  כדי למצוא את הלילה הנכון. אתר זה באנגלית, אבל צריך רק לכתוב את שם העיר הרצויה (או קרוב אליה) כדי לדעת את שעות זריחת ושקיעת הירח, שלבים שונים והרבה נתונים נוספים (זריחה או שקיעה של השמש, ליקויים…)

time and date

timeanddate.com – שלבי הירח לאזור של באר שבע

לא חייב לצלם רק בלילות של ירח חדש (לילה ללא ירח בשמים), אפשר גם ליהנות מתנאים טובים 3 או 4 ימים לפני ואחרי הלילות האלו, אבל אז צריך לקחת בחשבון את מיקום הירח ו / או מועדי זריחות ושקיעות.

כדי לבחור את הזמן הנכון, וליהנות ממקום מתאים של שביל החלב בשמים, תוך לקיחה בחשבון את הסיבוב של הכוכבים בשמים, אני משתמש בתוכנה החינמית: ,stellarium בה אפשר לציין מועד ומקום מסוימים כדי לקבל תצוגה בזמן אמת של העמדות של קבוצות הכוכבים השונות בשמיים. אפשר גם לראות את שביל החלב.

stellarium

stellarium

קיימת גם גרסה של Stellarium לטלפונים חכמים, אבל היא בתשלום.

לטלפונים מסוג אנדרואיד יש יישום יעיל במיוחד שמציג גם נוף ב- augmented reality מכוונים את הטלפון ורואים על המסך את מיקום הכוכבים בשמים. שמו של היישום הוא ,Star Chart והוא גם ניתן לשימוש בחינם בגרסה הבסיסית שלו.

carte du ciel

Star Chart

בכל מקרה, החלק הבהיר ביותר ל שביל החלב (שהוא גם הפוטוגני ביותר) גלוי בקלות בחצי הכדור הצפוני מחודש מאי עד חודש אוקטובר בלבד… אפשר לשכוח מסוג התמונות האלו בחורף!

3- ההגדרות הנכונות

לגבי הגדרות המצלמה, זה די פשוט. כוון שהכוכבים הם חיוורים ורחוקים מאוד והם זזים מספיק לאט מנקודת המבט שלנו, נדחוף את המצלמה לגבולות שלה עבור כמעט כל ההגדרות. ברור שכדאי להשתמש במצב ידני (M) שנותן שליטה מלאה על כל הפרמטרים של הצילום.

הראשון מבין הפרמטרים: פתיחת הצמצם. אם רוצים לצלם את שביל החלב עם כוכבים רבים ככל האפשר, ולכן תמיד נשתמש בפתיחה הגדולה ביותר שאפשר לפי הציוד. אפשר לצלם את שביל החלב ב – f/3.5, אבל f/2.8 או f/1.8  לדוגמה הוא הרבה יותר טוב. ככל שפתיחת הצמצם גדולה, כך נוכל לצלם גם כוכבים קטנים יותר ואיתם את הגלקסיה שלנו.

לגבי זמן החשיפה (או מהירות התריס), צילום מהסוג הזה דורש חשיפות ארוכות מאוד. כמה ארוכות? זמן רב ככל האפשר, תוך התחשבות בכך שהכוכבים זזים… לאט מאוד, אבל הם זזים. וכשרוצים לצלם תמונות של שמי הלילה מלאי כוכבים, בדרך כלל רוצים כוכבים ברורים ולא מטושטשים בגלל תנועתם.

כמובן במקרה של תמונות "circumpolar" (שבהן רואים את תזוזת הכוכבים מסביב לכוכב הצפון) זה בדיוק ההפך. הזמן המקסימאלי תלוי באורך הפוקל הנבחר, כלומר העדשה.
כדי לדעת מהו הזמן המקסימלי צריך לעשות את החישוב הבא:
אם יש לך חיישן "full frame" T = 600 / פוקל
אם יש לך חיישן Canon APS-C: T = 375 / פוקל
אם יש לך חיישן Nikon APS-C: T = 400 / פוקל
למשל, עם מצלמה Canon 80D ועדשה 18-135מ"מ  בפוקל 18 מ"מ, אנחנו מקבלים זמן חשיפה תיאורטית מקסימלי של 21s.
עם אותה מצלמה אבל הפעם עם עדשה זווית אולטרה רחבה 11-16 מ"מ בפוקל של 11 מ"מ  ניתן להגדיל את זמן החשיפה עד 34s!
ברור שעם זמן ארוך יותר נוכל לצלם את שביל החלב והכוכבים בבהירות יותר גדולה.

בקשר לרגישות ISO של החיישן, גם כאן צריך להשתמש בערך גבוה . למרבה הצער, כשמצלמים ב ISOגבוה + חשיפה ארוכה + תמונה כהה, בדרך כלל התוצאה היא רעש דיגיטלי מכוער בתמונות. לכן צריך לבדוק את הגבולות בעצמכם ולקבוע את הרגישות המקסימלית של הציוד שלכם ולאן אתם מוכנים להגיע. 800ISO  הוא בדרך כלל מינימאלי, אבל אל תהססו ללכת מעבר לזה. החיישנים האחרונים יכולים לצלם תמונות סבירות גם ב-3200 או 6400,ISO  כמובן. יש לזכור שתמיד אפשר לשפר קצת את התוצאה במחשב עם תוכנות פיתוח תמונות ולהוריד את הרעש הזה במידה מסוימת.

11mm - f/2.8 - 31s - 800ISO

11mm – f/2.8 – 31s – 800ISO

את הפוקוס עדיף לעשות באופן ידני. בכל מקרה רוב הסיכויים שהפוקוס האוטומטי לא יצליח להתמקד בכלום בחושך. המיקוד צריך להיות במרחק hyperfocal או בלי שום דבר שקרוב אליכם עד אינסוף. בכל מקרה, עם זווית רחבה (17 – 18 מ"מ) ועוד יותר עם זווית אולטרה רחבה (11mm, 15mm …) אם מתמקדים כמה מטרים מכם כל התמונה תהיה בפוקוס (חדה) עד אינסוף.
כדי להתמקד באופן ידני, צריך לסמוך על המודד שבעדשה (אם יש) או פשוט להאיר משהו במרחק של כמה מטרים עם פנס. מתפקסים באופן אוטומטי על זה וחוזרים לפוקוס ידני בלי לגעת בשום דבר אחר.

כדי לדעת את מרחק hyperfocal  ועומק השדה המדויק שלכם, אפשר להשתמש באתרים או יישומים שונים, כגון DOF Calculator:

dof

עבור איזון הלבן , שוב, עדיף לעשות זאת באופן ידני. רוב הזמן מצב "אור היום" נותן תוצאות טובות, אך לפי תנאי התאורה מסביב המצלמה לפעמים נותנת גוון כתום לשמים. קחו זאת בחשבון ושנו את ההגדרות כדי לקבל את צבע השמיים שאתם אוהבים.

המלצה אחרונה, לצלם ב-RAW או .RAW + JPG. על תמונות אלו תמיד ממש כדאי לעבוד קצת במחשב כדי שיהיו יותר מוצלחות, וקבצי RAW נותנים הרבה יותר חופשיות וגמישות מה- JPG איזון לבן, ניגודיות… יותר פשוט לעבוד עם הכל ב.RAW

4- הציוד הנכון

סוג זה של תמונות כמובן דורש קצת ציוד, אבל שום דבר יוצא דופן:
ראשית מצלמה, היא צריכה לתת שליטה ידנית על כל ההגדרות ועם חיישן גדול ככל האפשר. חיישן APS-C זה נהדר, (אבל "full frame" ללא ספק טוב יותר, במיוחד לניהול טוב יותר של ISO גבוה(

בנוסף צריך גם חצובה. כיוון שמשתמשים בחשיפות של כמה שניות, אי אפשר להחזיק את המצלמה ביד… באופן אידיאלי החצובה צריכה להיות יציבה ככל האפשר, לא לרעוד, במיוחד במצבים של רוחות חזקות. אל תהססו לתלות משהו (התיק שלכם לדוגמה) על הוו של החצובה (אם יש) כדי שהיא תהיה יותר כבדה ויותר יציבה.

בגלל שזמן החשיפה צריך להיות ארוך ככל האפשר וזה תלוי ישירות באורך המוקד שמשתמשים בו, עדיף להשתמש בעדשה עם זווית הכי רחבה שאפשר. 18mm  על חיישן APS-C היא התחלה טובה וכבר מספקת כדי לעשות תמונות מגניבות. אל תשכחו שצריך גם את פתיחת הצמצם הכי גדולה שאפשר. כמה עדשות יכולות להיות מעניינות בלי לבזבז יותר מדי כסף. אני למשל משתמש בעדשת זווית אולטרה רחבה  (Tokina 11-16mm),  שיש לה פתיחה מקסימלית של F / 2.8 היא עדשה מתאימה במיוחד עבור סוג זה של תמונות.

האביזר האחרון שיקל על הצילומים הוא שלט למצלמה. אפשר למצוא שלטים קווים קטנים ופשוטים בכמה עשרות שקלים. שלט מאפשר לצלם בהורדת הסיכון של רעד. הוא גם מאפשר צילום מעל 30 שניות במצב "bulb" מבלי לעזוב את האצבע מהכפתור.

הציוד שלי לצילום כוכבים: מצלמת DSLR, עדשה זווית אולטרה רחבה, חצובה ושלט קווי קטן

הציוד שלי לצילום כוכבים: מצלמת DSLR, עדשה זווית אולטרה רחבה, חצובה ושלט קווי קטן

5- ובנוסף

עכשיו כשהכל טוב, הנה כמה טיפים נוספים כדי שהצילומים יהיו נעימים ככל האפשר:
בדרך כלל הצילומים האלה דורשים הרבה זמן כדי לקבל את היישור הרצוי, הקומפוזיציה הנכונה, ששביל החלב תהייה במקום הנכון, וכו' … בנוסף כל תמונה דורשת כמה עשרות שניות. לא צריך להיות על רגל אחת, קחו את הזמן כדי לצלם תמונות טובות. בנוסף, בגלל שזה נמשך זמן רב, כמובן שכיף יותר לא להיות לבד. צלם או לא, בכל מקרה לבלות ערב בטבע תחת שמיים זרועים כוכבים יפים, זה מופע טוב.

אל תשכחו ללבוש בגדים בהתאם, וחמים אפילו בקיץ ואפילו בנגב: הלילות בשטח או במדבר הם בדרך כלל קרים. ממש כדאי לשים מעיל או סוודר בתיק.

קחו גם איתכם מה לאכול ולשתות, ולמה לא גם תרמוס של שתייה חמה?

כדאי למנוע מאור בהיר מדי, תנו לעיניכם להתרגל לחושך, כסו את פנסי הכיס החיוניים שלכם עם פלסטיק שקוף אדום למשל, וכך תיהנו עוד יותר מהופעה.

seeds of stars

 

זהו, אתם מוכנים לצאת לצלם, אתם יודעים את הכל!
מועדי הירח החדש הבאים לקיץ 2016 שבהם תוכלו ליהנות מתנאים טובים לצלם את שביל החלב: 4 ביולי, 2 באוגוסט ל -1 בספטמבר. תכתבו את זה ביומנכם!

תרגישו חופשי ליצור איתי קשר כדי לארגן טיול צילום מסוג זה (או אחר) בקרוב!

בנוסף לזה תרגישו חופשי להוסיף בהערות כל יעוץ נוסף לסוג זה של צילום. על תשכחו גם כן לעשות לייק בדף הפייסבוק שלי כדי להישאר מעודכן על כל מאמר חדש או פעילות עתידית.

Leave a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *